אאא

בין הצדדים נחתם הסכם שכירות דירה בכפר סבא למשך שנה, בתחילת מאי 2013. השוכרים שילמו מראש שכירות לכל התקופה וכן מסרו שני שיקים לביטחון, האחד על סך 15,000 שקל והשני על סך 2,000 שקל. 

לייעוץ בענייני מקרקעין:

עורך דין דיני מקרקעין

בינואר 2013, ארבעה חודשים לפני תום ההסכם, הודיעה השוכרת כי היא ומשפחתה עוזבת את הדירה.

לאחר שהשוכרים עזבו, בעל הדירה, הגיש את שני השיקים לפירעון. הבנק כיבד את השיקים, והנתבע קיבל לידיו את מלוא הסכומים.

בעקבות זאת הגישו השוכרים תביעה בבימ"ש השלום בפתח תקווה. התובעים טענו כי לנתבע לא הייתה עילה להגיש את השיקים לפירעון, כיוון שהתובעת שילמה לו את מלוא דמי השכירות ולא נותרה חייבת דבר.

כמו כן, התובעת טענה כי הדירה פוצלה לשתי יחידות מגורים, את האחת הנתבע השכיר לה ואת השנייה לדייר אחר. לטענתה, היא שילמה חיובי חשמל וארנונה במלואם, כלומר גם עבור יחידת המגורים השכנה.

בסיכום טענותיהם, התובעים דרשו את סכומי שני השיקים לביטחון (17,000 שקל בסך הכל), וכן 10,000 שקל בגין הוצאות ונזק לא ממוני – כלומר נזק שלא ניתן לכמת בכסף כגון עוגמת נפש או אובדן נוחות – וכן עבור תשלומי יתר ששילמו על חשמל ומים. 

מן העבר השני, הנתבע הגיש תביעה נגדית על סך כ-18,000 שקל, ובה פירט חשבונות שונים שהתובעים נותרו חייבים, לשיטתו, וכן נזקים שונים שהוא נדרש לתקן.

בתחילה הנתבע ניסה לטעון שלא מדובר בדירה מפוצלת, אולם בחקירתו הנגדית אישר שמדובר בדירה אחת שהוא חילק לשתיים, ולשתיהן חשבון ארנונה אחד.

לאחר מכן, הנתבע תבע אובדן דמי שכירות, וטען, בין היתר, כי התובעת וילדיה נהגו לעשות רעש גדול שהפך למטרד, שגרם לשוכר היחידה הנוספת לעזוב לפני תום תקופת השכירות שלו.

עו''ד שושנה כהן-שפירא. צילום: ליהי שפירא
עו"ד שושנה כהן-שפירא. צילום: ליהי שפירא
הגדלה

"התנהלות חמורה"

השופטת עדנה יוסף-קוזין קבעה כי הנתבע לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו, ולאורך כל המשפט עורר רושם לא אמין. כך למשל, על אף שטען כי התובעת הותירה "הרס וחורבן" (שעלה לו 30,000 שקל) וכן "הפכו את הדירה לחירבה", הוא לא הציג כל ראיה לכך, כגון צילומים או תשלומים על הוצאות שנגרמו לו.

לעומת זאת, השופטת התרשמה לחיוב מהתובעים שעשו רושם מהימן, והשתכנעה כי הדירה הוחזרה לנתבע כשהיא נקייה ומסודרת.

בפסק הדין נכתב כי "הנתבע הגיש, אפוא, את השיקים של התובע לפירעון וגבה אותם ללא שמץ הצדקה לכך תוך שהוא מנצל לרעה את מעמדו כמשכיר נכס המחזיק בידו את הביטחונות. מדובר בהתנהלות חמורה הנגועה בחוסר תום לב ואשר מגיעה לכדי שליחת יד בכספים לא לו. גם התברר כי  הנתבע נהג בתובעים באופן מחפיר, עלב וזלזל בהם".

לכן, בשל אותו "מכלול התנהלות והתנהגות", כלשונה, השופטת חייבה את הנתבע גם בפיצוי התובעים בגין נזק לא ממוני בסך 7,500 שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את הנתבע בפיצוי בסך כ-24,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 שקל.  התביעה הנגדית נדחתה.

  • ב"כ התובעים: עו"ד ראובן עגיב
  • ב"כ הנתבע: לא צוין

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין שושנה כהן-שפירא עוסקת בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.